ברמנים לא (רק) מוזגים

"זאת הולכת להיות עוד הרצאה שתטיף לנו נגד שתיית אלכוהול, ואין לי כוח לחפירות האלו שוב", הפטיר בבוז נער כבן 17 משכונת מצוקה בעיר במרכז הארץ. הוא בדיוק סירב פעם נוספת לבקשות מדריכי הנוער במתנ"ס הקהילתי להיכנס. זאת בזמן שמרבית חבריו הצטופפו זה ליד זו לתחילת הפעילות של 'דור האלכוהול'. רק כעבור דקות של שעמום בחוץ וירידה ניכרת באחוזי סוללת הסלולרי, התרצה ונכנס. להפתעתו, ולהפתעת שאר בני הנוער במקום, זו ממש לא הייתה "עוד הרצאה".

פעילות 'דור האלכוהול' מתקיימת ברחבי הארץ במשך 6 שנים. מוטי וגולן הוגי התכנית וכותבי שורות אלו, אקדמאים בגילאי ה-30. מוטי, עורך דין במקצועו ובעל תואר נוסף בפסיכולוגיה וקרימינולוגיה. גולן, מאמן כדורסל, בעל תואר במסלול מיוחד למטפלים ולמאמנים באוניברסיטת חיפה. אולם, בפגישותינו עם בני הנוער, השכלתנו המשמעותית היא דווקא הודות לשנים הרבות כברמנים, מוזגי משקאות אלכוהול, כמדריכים בבית ספר לברמנים וכמי "שחיים ונושמים" את עולם הלילה ועולם הצעירים.

"מי פה שותה אלכוהול?" היא אחת השאלות הראשונות שאנחנו שואלים את בני הנוער, תוך מודעות מלאה מצדנו לסטטיסטיקה בנושא. ברור לנו כי יש הגדרות שונות למושג "שותה", אך לאחר כ-6 שנים שבהם אנחנו נפגשים עם ילדים בחטיבה העליונה בתדירות גבוהה, הסטטיסטיקה שאנחנו רואים מול עינינו, מהשטח, הרצאה אחר הרצאה, היא מטרידה ביותר. כ-70%-90% עונים תשובה חיובית.

בהמשך, עולה שאלה נוספת לחלל החדר: "מבין אלו שלא שותים – האם יוצא לכם להיות בחברת חברים שלכם בערבי שתייה?", מהר מאוד ניתן לצרף את האחוזים הנותרים ומבינים שמדובר בכמעט 100%. הנוער היום חשוף לנזקי האלכוהול – בין אם באופן ישיר כשתיינים ובין אם באופן עקיף, כמי שנמצא בסביבת אלו ששותים. והתופעה חוצה מגדרים, מגזרים, וחתכים סוציו-אקונומיים. ברור כי אף אחד לא יקיא מאלכוהול מבלי לשתות אותו, אולם לצערנו להיות עדים לאלימות של שיכורים או להיות מוטרדת מינית על ידי אחד כזה, לא מחייב שתייה אלא רק להיות שם.

אז אחרי שהבנו עם מי יש לנו עסק, אנחנו מתחילים לדבר קצת על האלכוהול, דבר שאנחנו מבינים בו, אך חשוב מכך, הנוער מבין ורואה בנו כברי סמכא בעניין. זה מצחיק ומביך, חלק מתגאים וחלק מתביישים, אך לדבר עם הנוער, בגובה העיניים, מבלי להצטייר כמי שבאים להטיף, עושים את שלהם. העובדה שמדובר בברמנים רק מוסיפה. הנוער מתחיל להיות קשוב באמת וזמין להפנמת המסרים.

לעיתים נדמה כי הנזק שנמצא תמיד בכותרות הוא נהיגה בשכרות, אך כמי שרואה את מה שקורה פעמים רבות בתוך הברים וכמי שחווה את הנוער בטרם עלה על ההגה, אנחנו עדים לסיפורים נוספים, כדוגמת הרעלות אלכוהול, אלימות, מין לא מוגן, ונדליזם ואלימות מינית. זה נכון שאם נצליח לגרום להם לא לשתות נצמצם רוב התופעות השליליות (הלוואי והדבר היה בכוחנו). אולם, אנחנו רואים שניתן לצמצם חלק מהתופעות, גם אם לא מנענו את שתיית האלכוהול, דרך לימודם ויישומם של כלים פרקטיים המועברים בפעילות כדי להפחית נזקים וכמויות.

מכאן אנו פונים לליבת הפעילות, לעובי הקורה. דרך סיפורים מעולם הבר, כאלה שראינו 'בשידור חי' ולא פעם או פעמיים, אנחנו חושפים את הנוער לדברים שהם מכירים מניסיונם האישי, אך מזווית שונה. השיח מתמקד בנושאי העל מבחינתנו, למשל: תוך כמה זמן לוקח לאלכוהול להשפיע, מה ניתן לעשות עם חבר שיכור מאבד הכרה (זיהוי ופעולה), נוגעים בעצב החשוף של מיניות תחת השפעת אלכוהול ונפקותה המשפטית. או אז, אנחנו מבינים שהנוער, שאולי "צמא" לאלכוהול, צמא גם לידע, ידע שהוא לא חשוף אליו במקרה הרע או לא ממש נותן דעתו לגביו. ברבות השנים הבנו כי ישנם היבטים שאם רק נעלה אותם למודעות יתכן שנצליח לשנות לא מעט מהסיטואציות החברתיות באותם ערבי האלכוהול.

אנחנו יודעים, לא נמנע את האלכוהול אבל נשנה את הסביבה ואת האווירה שבה השתייה מתרחשת. אותם בני נוער יוצאים עם תובנות פרקטיות, וכשאנו שומעים שידעו לשלוף בזמן אמת את אחד הטיפים שצוינו בפעילות, זה עולם ומלואו עבורנו. עיקר המסרים של פעילות "דור האלכוהול" עוסקת בזמן האמת של השתייה – התמודדות עם התוצאה ופחות במניעה. לדוגמא, כשנערים שהיו בהרצאה הזמינו אמבולנס למרות החשש הרווח שהדבר כרוך בידיעת ההורים, אנחנו מבינים שהיינו שותפים להצלת נפש בישראל והיה שווה להגיע לאותו מקום מרוחק ולחזור הביתה באמצע הלילה, כדי להעלות על נס את הקונפליקט הזה שהנוער מתחבט בו.

בנקודה הזו עולה השאלה, "אוקי, אלו טיפים טובים, אבל מה אם כולם שיכורים?". אחרי מספיק שנים, אנחנו מבינים שאותם חברים שהתערבו בזמן, לא היו "סחים" (לדבר בשפתו של הנוער כבר אמרנו?!), אלא היו בשלב שכרות פחות מתקדם וחשוב מכך, פשוט ראו את הסיטואציה מבחוץ ולא חוו אותה על עצמם. אם כן, תוך שילוב הומור, סיפורים מעולם הבארים והאלכוהול, קיום שיח פתוח וחסר שיפוטיות הגורם לכימיה שנוצרת במפגשים, אנחנו מרגישים כי הצלחנו לייצר חלון זמן ובו כר פורה למקסימום הקשבה, תוך מימוש פוטנציאל הפנמה אמיתי מצד בני הנוער. בנקודה זו, חשוב להדגיש כי במסגרת לימודנו האקדמאים, בחנו בכלים מדעיים ואמפיריים את תכנית ההתערבות. ממחקרנו עולה כי לאחר חשיפה להרצאת 'דור האלכוהול', דיווחו בני הנוער המשתתפים על שינוי בעמדות ונכונות לצרוך פחות אלכוהול בהשוואה לעמדותיהם לפני תחילת הרצאה.

פעמים רבות אנחנו נתקלים בביקורת המפנה אצבע מאשימה עבור גורמים חיצוניים – החוק ואכיפתו, ההורים, וגם כברמנים אנחנו נתקלים בביקורת ובשאלות על יכולתו ורצונו של הברמן לשמור על השיכורים שתחת ידיו. כל השאלות הללו נכונות ויכולות להתדיין שעות רבות, אבל אנחנו בחרנו לנסות ולהחזיר את השליטה לידיים של מי שיימצא שם בפעם הבאה כדי לקבל החלטה, וזה הנוער עצמו. לא בחוק, לא בברמן, לא במוכר הפיצוצייה. מי שעובר את פעילות 'דור האלכוהול', מקבל לידיו כלים ישימים ופשוטים, כדי לקחת אחריות על עצמו ועל מי שבסביבתו ולהפחית את הנזקים סביב אלכוהול.

לסיום, אותו נער, שסירב תחילה בכל תוקף להיכנס, בסופה של הפעילות הודה כי היה שווה לשמוע את ההרצאה ואפילו למד מספר דברים. לנו, נותר לקוות שלקח דבר או שניים מהפעילות ואף ידע להשתמש בהם בפעם הבאה ובכך למנוע את האסון הבא. בנימה אישית נוסיף כי הפרויקט שלנו החל עם ניצוץ בעיניים ותקווה בלב. היום, לאחר ההבנה כי משהו בפעילות עובד, הניצוץ הפך לברק והתקווה הפכה לכוח.

מוטי מלניק, גולן יבלונובסקי "דור האלכוהול.